<h1>האורה לרש"י סימן קי"א</h1>
<h2>דף לה:</h2>
אסור למיכל בישולי גוים בריפתא דילמא אפו לה ארמאי דתנן אלו דברים אסורין ואין אסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו. והפת והשלקות והשמן שלהן, אבל הקמחים והסלתות מותרין, דאין איסור אלא אוכל שנשתנה מברייתו על ידי האור, אבל הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בישולי גוים, וכל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו את הפת, אין בו משום בישולי גוים. דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי גוים, ואם צלאן גוי סומך עליהם משום עירובי תבשילין. ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסורי, דקמחא עיקר, גוי שהצית את האור באגם כל החגבים שבתוכו אסורים. ובשר שעל גבי גחלים, בין שהניח גוי והפך ישראל, בין שהניח ישראל והפך גוי מותר, שאין אסור עד שיהא תחילה וסוף ביד גוי, הילכך ההוא ריפתא שגר גוי ואפה ישראל, שגר ישראל ואפאה גוי מותר, אי נמי שגר ואפה גוי וישראל חתה בגחלים מותר.
<h2>דף לז:</h2>
אסור למיכל בישולי גוים בריפתא דילמא אפו לה ארמאי דתנן אלו דברים אסורין ואין אסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו. והפת והשלקות והשמן שלהן, אבל הקמחים והסלתות מותרין, דאין איסור אלא אוכל שנשתנה מברייתו על ידי האור, אבל הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בישולי גוים, וכל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו את הפת, אין בו משום בישולי גוים. דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי גוים, ואם צלאן גוי סומך עליהם משום עירובי תבשילין. ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסורי, דקמחא עיקר, גוי שהצית את האור באגם כל החגבים שבתוכו אסורים. ובשר שעל גבי גחלים, בין שהניח גוי והפך ישראל, בין שהניח ישראל והפך גוי מותר, שאין אסור עד שיהא תחילה וסוף ביד גוי, הילכך ההוא ריפתא שגר גוי ואפה ישראל, שגר ישראל ואפאה גוי מותר, אי נמי שגר ואפה גוי וישראל חתה בגחלים מותר.
